חיפוש

מי היה רוצה להצטרף לבית הספר למנהל עסקים של כריסטופר קולומבוס?

עודכן: לפני 7 ימים

אכן, כריטוספר קולומבוס גילה לנו את אמריקה ולעתים כותבים עליו כמקור השראה ליזמים בגלל הנחישות, האמונה, התמודדות עם כשלון וגם העובדה שהגיע לתוצאות שונות ממה שציפה כפי שקורה לעתים ליזמים. השאלה היא האם באמת הייתם רוצים ללמוד מנהל עסקים אצל קולומבוס?


קולומבוס היה אדם שכאשר יצא לדרכו – לא ידע לאן הוא מפליג. כאשר הגיע ליעד שלו, לא ידע איפה הוא נמצא וכאשר חזר, לא ידע איפה הוא היה. והוא עשה את זה 4 פעמים ב-12 שנה.


כמה מאיתנו לא יודעים מה המטרות והיעדים של העסק שלנו (או שלנו ברמה אישית), או מה המצב שלנו כיום מבחינת הכנסות, הוצאות, וצפי פעילות קדימה וכמה מאיתנו לא יודעים איך היתה השנה האחרונה שלנו? כמה מאיתנו יכולים להרשות לעצמנו לנהל את העסק שלנו בצורה כזו כמו כריסטופר קולומבוס?



לפני כמה שנים, ישבתי עם מנהלת עסק ועל מנת להבין כיצד לעזור לה, שאלתי אותה אם יש לה תכנית עסקית. היא אמרה, "בוודאי! אני צריכה לחפש אותה." לאחר כמה דקות, חזרה ואמרה שזה כנראה אצל היועץ העסקי שליווה אותה בלקיחת הלוואה מקרן לעסקים והיא תבקש ממנו. כאן נדלקו הנורות האדומות. אכן כשמגישים בקשה להלוואה רוצים תכנית עסקית, אבל תכנית עסקית היא תכנית שמשרתת את העסק, היא ייצור חי שכל הזמן אנחנו צריכים להימדד כלפיו, לבחון את מידת הרלבנטיות שלו ועד כמה אנו עומדים ביעדים שלו.


כשלמדתי מנהל עסקים באוניברסיטה, עבדנו במשך כמעט שנה על תכנית עסקית – הגשנו עבודת גמר בגודל התנ"ך והמחשבה שלי היתה באותו הרגע, שלעולם לא ארצה לראות יותר תכניות עסקיות. כמות הדם, יזע ודמעות שהגרתי יחד עם חבריי לצוות על פני השנה וכמות התוכן שיצרנו גרמו לי להרגיש שתכנית עסקית היא בעצם מקצוע, כלומר אתה צריך להשקיע את כל כולך ולייצר הרבה נייר כדי לומר שיש לך תכנית עסקית. וברגע שיש לך תכנית עסקית, זהו סיימת, לא צריך לעשות עם זה כלום, אפשר לשים על המדף - Mission Accomplished.


שנים אחרי, הבנתי שתכנית עסקית היא ייצור חי ונושם, שצריך לבדוק אותה, לטפל בה, להזין אותה כל הזמן על מנת שתישאר רלבנטית ובעלת ערך. שאם בונים תכנית עסקית טובה, היא תהיה המצפן, הברומטר והלב של העסק.


אז מאיפה מתחילים, אם לא רוצים להסתבך יותר מדי?

יש תהליכים יחסית פשוטים, שמתאימים לכל עסק ויתנו לנו בסיס נכון לבנות תכנית עסקית שתעבוד בשבילנו במקום שאנחנו נעבוד בשבילה.


  1. הגדרת חזון – איפה נרצה להיות (אנחנו או העסק שלנו) בעוד שנה-שלוש שנים – פרק הזמן הזה יכול להשתנות, להתקצר או להתארך בהתאם לתחום הפעילות שלנו (מבוסס על המצב שלנו כיום)

  2. הגדרת מטרה קצרת מועד (כחצי שנה-שנה), מטרת ביניים – שנה-שלוש שנים ומטרה ארוכת טווח – הגשמת החזון.

  3. צעדים - אלו צעדים נצטרך לנקוט על מנת להגשים את החזון והמטרות – רשימה מלאה של כל מה שצריך לעשות. יתפרש על פני כל התחומים - תוכן, מכירות, שיווק, ניהול, פיננסי וכו'.

  4. סדר עדיפויות – לסדר את צעדי הפעילות לפי סדר – חשיבות וגם כרונולוגית (מה צריך לקרות לפני שהדבר הבא יכול לקרות).

  5. משאבים – אלו משאבים נצטרך (בעיקר כסף ואנשים) – האם יש לנו מספיק? אם לא, איך נגייס את מה שחסר או אולי נצטרך לשנות את התכניות ולהתאים אותה למשאבים הקיימים.

  6. מחסומים – מה יכול למנוע מאיתנו להגשים את המטרות והחזון שלנו? איך מתגברים על המכשולים הללו – חשוב להכין את עצמנו מראש עד כמה שאפשר.

  7. מדידה – איך נמדוד שאנחנו בכיוון הנכון, בקצב הנכון על מנת שנוכל לעמוד ביעדים שהצבנו לעצמנו.

היתרונות של תכנית כזו היא שיחסית קל להכין אותה וקל גם לעבוד איתה ביומיום. יש דרכים רבות לשדרג אותה, אולם לרוב האנשים היא עדיפה על המצב שאין להם תכנית.


התכניות צריכות גם לעמוד במודל סמארט:

  • ספציפית – מטרות מוגדרות וברורות

  • מדידה – שאפשר למדוד את הביצועים בכל שלב ואת קצב ההתקדמות ביחס למטרות והיעדים

  • אפשרית – שאפתנית, אבל בגדר האפשרי ומציאותי

  • רלבנטית – רלבנטיות לפעילות ולמציאות העסקית

  • טיים (זמן) – כל מטרה מתוחמת בטווח זמן על מנת שנוכל לוודא שמתקדמים בקצב הנכון.


בתקופות כאלה יש מי שיאמר בשביל מה לתכנן כשכל רגע המציאות משתנה, הקורונה היא לא משהו שאנחנו יכולים לחשב. הנקודה היא שאם אין תכנ