כמי שעובדים הרבה עם דור המיליניילס, אנחנו כנראה לא צריכים להיות מופתעים מרשימת ה"אנחנו צריכים" הברורים שלהם מהקריירה שלהם, ובכל זאת אנחנו לא יכולים שלא להרגיש לפעמים שהדרישות קצת מוגזמות. הרי אנחנו מעולם לא היינו כל כך תובעניים ובררניים!
בואו נזכיר לעצמנו מה אנחנו יודעים על הדור הזה של המילניאלס שכיום מיצג כ-40% מהאוכלוסייה העובדת:
• רובם אומרים שלהפוך את העולם למקום טוב יותר הוא בראש סדר העדיפויות שלהם.
• הם מחפשים לעבוד ולהשקיע בארגון שבו הם יכולים להשפיע, רצוי בארגון שבעצמו משפיע.
• הם רוצים בוס שיקדיש יותר זמן לאימון ולהדרכה.
• הם מעדיפים תרבות עבודה שיתופית ולא תרבות תחרותית.
• רובם רוצים לוחות זמנים גמישים לעבודה.
• הם רוצים "שילוב בין עבודה לחיים", וזה שונה מאוד מאיזון בין עבודה לחיים, שכן העבודה והחיים מתמזגים כעת באופן בלתי נפרד.
עם זאת, בעולם של היום שבו תוחלת החיים של העבודה מתארכת, המילניאלס שלנו ימשיכו להיאבק כדי להתקדם בסולם הארגונים כאשר עובדים מבוגרים דוחים את הפרישה ואוחזים במושכות הכוח.
אז בואו ניקח בחשבון את ההשפעה של יצירת סביבת עבודה שבה המילניאלס ישגשגו.
כך זה ייראה:
מקום עבודה שבו העובדים גאים באתיקה שלו, באחריות החברתית שלו ובהשפעה החיובית על הקהילה המקומית או הגלובלית.
מעודדים קשרים חיוביים עם עמיתים, יחד עם רמות גבוהות של שיתוף פעולה ותמיכה.
מנהיגים ומנהלים מתייחסים לעובדים בהגינות ובכבוד, והם מאמנים ומנטורים מחויבים.
החלטות שכר, שיתוף רווחים וקידום מבוצעים בצורה הוגנת, וכולם מקבלים הזדמנות להכרה מיוחדת.
יש תקשורת חיובית, פתוחה, דו-כיוונית וסובלנות גבוהה ללקיחת סיכונים.
דור זה של עובדים צעירים אולי גדל בעולם דיגיטלי מלא אי ודאות ומבול של תשומת לב הורית. אבל בסופו של דבר, הם רוצים את אותם הדברים
שכולנו רוצים: גמישות, עבודה משמעותית, מערכות יחסים חיוביות, בחירה בעבודה והזדמנויות למידה.
כשאנו בונים מקום עבודה מתאים לבני דור המילניום אנו יוצרים מקום עבודה טוב ומאושר יותר שבו כולם יכולים להיות מעורבים יותר.
ככל שהמילניאלס יציפו את הארגונים שלנו, סביר להניח שכולנו נשנה את הגישה שלנו כדי להיות יותר כמוהם. האם זה באמת יהיה כל כך נורא?
__________________________________________________________