אין לי זמן, אין לי זמן! אני כל כך עסוק. לעתים הימים מרגישים כמו מרוץ עכברים בלתי אפשרי. יש כל כך הרבה להספיק, גם בעבודה, לקראת חגים, אחרי חגים, לקראת סוף השנה, תחילת שנה, שנה פיסקאלית, עובר דירה, מסדר דירה, עבודה חדשה, חגים חדשים, טקסי סוף שנה ילדים, קיץ. אין זמן לכלום וזה לא נגמר.
כך חולפת שנה ועוד שנה. פתאום, שואלים את עצמנו לאן הזמן הזה נעלם.
לפני כמה ימים התקשרתי לאדם שכבר תקופה מתעניין באחד הקורסים שלנו, בכל שיחה שלנו הוא מציין, עד כמה הוא רוצה את הקורס, כמה זה חשוב לו. לזכותו יאמר גם שהוא תמיד עונה, לא מסנן. הבעיה היא שכל פעם, התאריכים לא מסתדרים, יש עומס בעבודה, אירועים משפחתיים וכו'. כך זה נמשך כבר כמה חודשים. הפעם הצטרף עומס חדש – המונדיאל.
המונדיאל הוא דוגמא נהדרת. אנשים עסוקים, מנהלים וכו' וכו'. אין זמן לנהל שיחה במהלך השנה, אין זמן לקבוע פגישה. אין זמן לקורס. אין זמן לנשום. אז מגיע המונדיאל, פתאום, יש לי זמן לצפות במשחק אחד או שניים כל יום. מאיפה הגיע הזמן הזה? פתאום גביע העולם בכדורגל ויש זמן לצפות?
פשוט הרודנות של הדחוף תמיד מצליחה להשתלט.
דברים דחופים וחשובים – אין ברירה – חייבים לעשות. – סוף שנה הגיע: דוחות סוף שנה, ספירת מלאי וכו'. דחוף וחשוב לסיים אותם עכשיו ומהר.
דברים דחופים ולא חשובים – גם בתור אוהד כדורגל מושבע, אין מה לעשות ויסלח לי ביל שאנקלי, זה אולי דחוף לצפות במונדיאל – אבל זה לא חשוב בתמונה הגדולה של החיים.
ואז אנחנו מגיעים לדברים החשובים אבל לא דחופים – תכנית אסטרטגית, שיווקית, מכירות וכו' כאשר יש עוד כמה חודשים עד שצריך להציג אותה, דוחות – כאשר מועד ההגשה עוד רחוק.
הבעיה היא שאם לא נעבוד על הדברים החשובים כאשר הם לא דחופים – הם יהפכו להיות דחופים וחשובים – ואז אנחנו במצב של ניהול משברים – מבצעים מהר, הרבה משימות, בזמן קצר והאיוכת נפגעת.
דברים לא חשובים ולא דחופים - ניירת וכד' – דברים שאפשר לדחות כמעט עד אין קץ.
הבעיה היא שאנחנו מקריבים לעתים את הלא חשוב ודחוף על חשבון החשוב ואז מגיעים יותר מדי למצבים של דחוף וחשוב ולא מצליחים לצאת מהמעגל.
3 טיפים ליציאה מהמעגל האינסופי הזה:
1. תכנון – הקדשה כל יום לתכנון היום, פעם בשבוע – תכנון השבוע, פעם בחודש – תכנון החודש ופעם בשנה – תכנון השנה. לאורך הדרך נבצע את התיקונים הנדרשים. גם אם התכנית נתונה לשינויים – לפחות יש לנו מה לשנות ואנחנו יכולים לצפות קדימה ולא להיתקע.
2. סדר עדיפויות – לבצע את מה שחשוב קודם לא את מה שנח או קל. גם אם לא הספקנו הכל – לפחות ביצענו את הדברים החשובים
3. ליצור חבר למחויבות – לפני כחודש עשיתי מחויבות ניהול זמן עם חבר (שנינו בתחומי עבודה שונים, אבל היינו המצפון אחד של השני) – שנינו דיווחנו בזמן הזה על הגברת הביצועים. כן, צריך לחזור לזה.
אז אם יש לנו זמן לגביע העולם, למסי - נמצא גם זמן לדברים החשובים באמת.
אם יש לכם רעיונות וטיפים נוספים – נא לציין למטה בתגובות!נשמח ללמוד עוד.